להגיד ביי ביי לפומו שלך (ושלום לפוגי)

מה מערכת היחסים שלך עם פומו?
FOMO – Fear of Missing Out
הפחד מלפספס…חתיכת המצאה מציקה.

הפחד לא להיות במקום הנכון, לפספס,
הבאסה מהמחשבה שיש מקומות אחרים ואולי מדויקים יותר להיות בהם…

אבל כשזה מגיע לזימון מציאות, הבעיה היא שפומו הבריח את פוגי.
FOGI – Fear of Going In
הפחד מללכת פנימה.
תכלס? לא תמיד נעים ללכת פנימה.
הרבה פעמים מחכים לנו בפנים פחדים וביקורתיות ברמות… או וואו.

אבל דווקא בהליכה פנימה נמצאות כל התשובות,
כל הרוגע, כל הנחמה.

פומו הבריח את פוגי, וההתמקדות הזאת החוצה גורמת למצב שבו כל היום מגיבים למציאות ולגירויים שמסביב, ולא הולכים פנימה על מנת לייצר את המציאות שבאמת רוצים.

והמציאות הזאת? מתחילה מבפנים.
הכי בפנים שיש. בשקט שיש בין המחשבות.
יש כאלה שמוצאים את זה במדיטציה, יש בריצה…
כל אחד והשיטה שלו.

אי אפשר לרוץ כדי להגיע אל המקום שבו רוצים להיות.
איפה שאנחנו נמצאים עכשיו זה תמיד המקום הכי מדויק להיות בו…
שם יש את התשובות וכל מה שצריך לדעת בשביל להתקדם.

אז… "תודה אבל לא תודה פומו, אני בדרך לפגוש את פוגי ;)".
מה יותר דומיננטי אצלך בימים אלו, פומו או פוגי?💗